מכבי תנועה עולמית מונה היום כ-450 אלף חברים בכ-400 מועדוני מכבי ביותר מ-65 מדינות על-פני חמש היבשות. הנהלת התנועה פועלת נמרצות להעמקת הזהות היהודית-ציונית של יהודי התפוצות, באמצעות פעילות חברתית-תרבותית-חינוכית שוטפת ותוך טיפוח פעילות ספורטיבית ענפה בארץ ובגלילים.
חזון:
מכבי תנועה עולמית היא תנועה ציונית יהודית, עולמית, בלתי מפלגתית, המעודדת ומקיימת פעולות ספורט, חינוך, חברה ותרבות, הפועלת בקרב העם היהודי ברחבי תבל באמצעות ארגונים אזוריים ומקומיים.
מטרות ויעדים:
מטרותיה ויעדיה של מכבי עולמי הן חיזוקו של העם היהודי כגוף לאומי, תוך הדגשת מרכזיותה של ישראל בחיי העם היהודי וחיזוק ההמשכיות היהודית של קהילות ישראל בעולם.
היסטוריה:
מקורו של ארגון הספורט העולמי, הנושא את שם יהודה המכבי, הוא בחזון של יהודים צעירים ממזרח אירופה, בשלהי המאה ה19-, שנטלו חלק בהתהוות התנועה הלאומית ובחלום על הקמת בית לאומי בפלשתין. אותם צעירים דגלו בשינוי מהותי באורח החיים היהודי ובמיוחד בשיפור מצבם הגופני של יהודי הגטו.
בתקופה זו נוסדו מועדוני ספורט יהודים במספר מדינות במזרח ובמרכז אירופה. המועדון הראשון, שנוסד ב1895- בקונסטנטינופול, טורקיה, נקרא "מועדון הספורט היהודי". מועדונים אחרים נקראו על-שם "בר-כוכבא" או בשמות עבריים כמו "הכוח" או "הגיבור", שסימלו כוח וגבורה.
בבסיס הקמת המועדונים עמדה מחשבה יהודית-לאומית: "התפיסה שיהודים מהווים חברה לא רק על-בסיס דתי, אלא גם על-בסיס של מוצא והיסטוריה משותפים, חברה בעלת אופי מחשבתי ונפשי מיוחדים, ששמרה, עד עצם היום הזה, על הכרה חזקה של השתייכות משותפת".
בשנת 1897 נפתחו מספר מועדונים בבולגריה (פלוודיב), ב-1898 הוקם "בר-כוכבא" ברלין וב-1901 הוקם מועדון בלמברג שבפולין.
הרעיון של הקמת תנועת ספורט יהודית לאומית קיבל תנופה ב-1898 בקונגרס הציוני השני בבאזל, בזכות נאומו הנלהב של המנהיג הציוני הידוע, מקס נורדאו: "דברי ימי עמנו מעידים, כי לפנים הייתה קיימת יהדות שרירים חזקה...אולם זה לא נכון! אחרים מותתו את גופנו ובהצלחה רבה. הם הפכו את יהדות הגטו של ימי-הביניים לעם דל ומסכן, כחוש וחסר אונים...ברחובות הצרים של הגטו שכחנו לחלץ עצמות ולזקוף גו....עתה הוסרה המועקה. רצוננו חופשי. איש לא ימנענו מעסוק בהבראתנו הגופנית. נחדש נעורינו לעת זקנתנו: נפתח בנו חזה רחב, אברים חזקים, מבט אמיץ - נהיה לאנשי חייל...מה שחסר לנו זה שרירים ואותם אנחנו יכולים לפתח בעזרת תרגילים גופניים...עלינו להבריאנו לא בגוף בלבד, אלא גם ברוח...ככל שהיהודים יגיעו ליותר הישגים בספורט, כך יגבר ביטחונם העצמי... יחי הספורט! יפרצו ויפרחו אגודות הספורט העברי!"
1948-1900
במאמר ראשי שהתפרסם בגיליון הראשון של ירחון הספורט היהודי, מאי 1900 (לימים - עיתון "המכבי"), סוכמה תמצית מהות התנועה במלים "נפש בריאה בגוף בריא". הירחון, שנוסד כביטאון הרשמי של אגודת בר-כוכבא, הפך עם הזמן לעיתון הספורט של כל אגודות הספורט היהודיות בעולם. שלוש שנים מאוחר יותר, בקונגרס הציוני השישי ב-1903, נוסד "ארגון המתעמלים היהודים" ("TUDISCHEN TURNERSCHAFT”) כארגון גג של כל אגודות הספורט היהודיות בעולם. צירי הקונגרס, ביניהם ד"ר בנימין זאב הרצל, ד"ר מנדלשטם ומקס נורדאו, זכו לצפות בהופעת ראווה ראשונה ומרשימה של 35 מתעמלים יהודים מצטיינים מגרמניה ומאוסטרו-הונגריה. בראש הארגון, שכלל אז 1,500 חברים, עמד בתחילה ארנסט תך (ERNST TUCH) ואחריו תאוולד שולום (THEOWALD SHOLOM), שניהם ילידי גרמניה.
ב1906- נוסדה אגודת הספורט היהודית הראשונה בארץ-ישראל - אגודת המתעמלים "ראשון-לציון" ביפו, על-ידי יחזקאל חנקין וד"ר ליאו כהן. במשך שלוש שנים, מ-1909, נוסדו אגודות דומות בפתח-תקוה, ראשון-לציון, רחובות, נס-ציונה, גדרה, ירושלים, זיכרון יעקב, עקרון, ראש-פינה, חיפה וביירות. בשנת 1912 התאחדו כולן ל"הסתדרות מכבי ישראל" בהנהגת צבי אורלוב נשרי (ZVI ORLOV NISHRI). בשנה זו נוצרה הזיקה הראשונה בין המועדונים באירופה למועדונים בא"י, כאשר הוחלט, בוועידת מכבי בברלין, לקיים סיורים קבוצתיים בא"י, ב-1913 וב-1914. בשלב זה כללה התנועה כבר כמה אלפי חברים ואף זכתה להכרה חלקית מצד חלק מצעירי התנועה הציונית.
באותה תקופה גברה האנטישמיות במדינות מרכז ומערב אירופה. בגרמניה גורשו ספורטאים יהודים מהאגודות הקיימות והספורט הגרמני התנגד לייסוד אגודות מיוחדות ליהודים, שהואשמו בדו-לאומיות.
אולם תנועת הספורט היהודי המשיכה להתפתח חרף ההתקפות והוויכוחים עם החוגים הלא-יהודיים. יתרה מכך: ערב מלחמת העולם הראשונה הגיע הספורט היהודי לשיא חדש בהתפתחותו. ביום הספורט החמישי, מאי 1913, במסגרת רה-ארגון שערכה התנועה שכללה אז כ-30 אגודות באירופה ובארץ-ישראל, חולק הארגון ל6- אזורים: האזור הגרמני, האזור המערבי-אוסטרי, האזור הגליציאני-בורוביני, אזור בולגריה, אזור טורקיה ואזור א"י. בכל אזור פעלה ועדה אזורית, שהייתה מבוקרת ומכוונת על-ידי הוועד המרכזי של הארגון.
בין אגודות הספורט היהודיות באירופה אשר תרמו להתפתחות המרשימה של תנועת המכבי באותן שנים, ראויה לציון מיוחד אגודת "הכוח וינה", שנוסדה ב-1909. מייסדי האגודה לא הלכו בדרך שהייתה מקובלת באגודות האחרות, בהן נהגו להשקיע בעיקר בספורטאים הבולטים שהיו להם סיכויים טובים.
בקונגרס הציוני ה12- בקרלסבד (צ'כוסלובקיה, אוגוסט 1921), באסיפת המנהלים של ראשי אגודות הספורט היהודיות, הוחלט למסד את ארגון אגודות הספורט היהודיות תחת שם חדש - הסתדרות עולמית מכבי -MACCABI WORLD UNION (MWU) וד"ר היינריך קוהן ((HEINRICH KUHN מגרמניה נבחר לנשיאה הראשון. בזמן זה החלה התנועה לפעול כחלק אינטגרלי מהתנועה הציונית.
המטה של התנועה, שמוקם במקור בווינה, הועבר ב-1927 לברנו שבצ'כוסלובקיה וב-1929 הועבר שוב, הפעם לברלין, שם שגשגה התנועה תחת נשיאותו האנרגטית של היינריך לובה (HEINRICH LOWE). בתקופה זו כללה התנועה כבר 22 ארגונים אזוריים ולא פחות מ-100,00 חברים.
תנועת הנוער המכבי הצעיר
התפתחות חשובה נוספת הייתה ייסוד תנועת הנוער "המכבי הצעיר". קבוצות ראשונות של התנועה הוקמו כבר בשנת 1926, לצד קבוצות מכבי בגרמניה. בוועידת הסתדרות עולמית מכבי בצ'כיה, 1929, הוחלט להקים סניפי "מכבי הצעיר" ליד כל אגודת מכבי. ב-1933 הוחלט על הקמת "מכבי הצעיר" בארץ-ישראל. בכך נוסדה לתנועה זרוע חינוכית, שהקנתה לנוער ערכים יהודיים-מכביים לצד הכשרה מעשית. חברי "המכבי הצעיר", שעלו ארצה, הקימו בארץ ישראל חמישה קיבוצים - את כפר המכבי, מעיין צבי, כפר רופין, מצובה ודוברת.
המכביה
לשיאה הדרמטי הגיעה התנועה בשנת 1932, עם קיום המכביה הראשונה בתל-אביב, באצטדיון הראשון בארץ - אצטדיון המכביה. אפילו מכונת המלחמה הנאצית, שעלתה לשלטון שנה אחר-כך, פירקה את האגודות היהודיות וגזלה את כל רכושן, לא הצליחה להכניע את הרוח המכבית. שתי המכביות הראשונות, שנערכו למעלה מעשור לפני קום המדינה, היוו את ההוכחה לכך: עשרות יהודים, רובם ממזרח אירופה ומיעוטם ממערבה, שהוקסמו ממראה הארץ הנבנית ומהחיים החלוציים התוססים בה, החליטו להישאר בארץ אחרי המכביה ולבנות בה את עתידם. 20 מכביות סדירות נערכו במדינת ישראל, כשהצלחתן הגדולה, מעבר להיותן מפעל ספורטיבי וחינוכי רחב-מימדים, היא בחיזוק הזיקה ובקירוב לבבות של אלפי יהודים בתפוצות למדינת ישראל.
ב-1935 הועבר מטה התנועה מגרמניה הנאצית ללונדון, תחת נשיאותו של זליג ברודצקי (SELIG BRODETSKY) ונשיאות הכבוד של לורד מלצ'ט הבריטי. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, ב-1939, הועבר המטה לארץ-ישראל, הפעם באופן סופי.
בתקופת המלחמה, פסקה פעילות התנועה כמעט לגמרי. אולם שם "המכבי" שרד גם את המלחמה האיומה הזו: רבים מחברי התנועה, שמספרם הוערך אותו זמן בכ-200,000, התפזרו באירופה ובעולם וייסדו גרעינים חדשים של התנועה באוסטרליה, דרום אמריקה, צפון אמריקה ודרום אפריקה. במרוצת השנים חדר רעיון ה"מכבי" לארצות רבות והקיף את רוב הקהיליות היהודיות בעולם. חברי הסתדרות מכבי ישראל לקחו, כמו בעבר, חלק פעיל בהגשמת הציונות הלוחמת. כמו ב-1915 (מלחמת העולם הראשונה), כשחברי מכבי יפו השתתפו בייסוד גדוד "נהגי הפרדות" בגליפולי, וכמו ב-1918, כשחברי מכבי ארץ ישראל התגייסו לגדוד העברי (קלעי המלך) בצבא הבריטי, כך גם הפעם לקחו חברי מכבי חלק פעיל במאבק. חלקם הצטרף לשורות "ההגנה" וחלקם התנדב לצבא הבריטי והקים במסגרתו, ב-1941, את פלוגת מכבי ארץ ישראל, שלחמה נגד הנאצים. עם סיום המלחמה החיו מנהיגי התנועה בלונדון ובישראל את פעילות המועדונים שנותרו וסייעו לניצולי השואה לעלות לישראל.
שבעים שנות המדינה
הקמת מדינת ישראל ב-1948 נתנה לתנועה תנופה חדשה. החל משנה זו רוכזה עיקר פעילות התנועה בישראל. בשנת 1950, עם שוך הסערה באירופה, הכרזת המדינה ותום מלחמת השחרור, נערכה בארץ המכביה השלישית. מכביה זו, הראשונה על אדמת ישראל החופשית, עמדה בסימן השינויים הכבירים שחלו בעם היהודי בעשור שקדם לה. למרות חסרונם הבולט של ספורטאים מצטיינים רבים, שנספו בשואה או נסגרו מאחורי מסך הברזל במזרח אירופה, היא בישרה על ראשית הגאולה.
לאחר המכביה הרביעית, בספטמבר 1953, הוחלט לערוך את המפעל, כמו שאר מפעלי הספורט הגדולים בעולם, אחת לארבע שנים, כחלק מהמגמה לזכות בהכרה במכביה כמפעל אזורי של הוועד האולימפי הבינלאומי.
כפר המכביה
ב-1957 נוסד כפר המכביה בעיר רמת-גן, כמרכזה של הסתדרות עולמית מכבי, שמ-1986 שונה שמה העברי ל"מכבי תנועה עולמית". הכפר מאכלס היום את מטה התנועה העולמית, את מטה תנועת מכבי ישראל, את ההנהגה הארצית של "מכבי הצעיר" ואת מטה המכביה, המרכז ומנווט את הפעילות התוססת לקראת ותוך כדי המשחקים.
הקונגרס השנתי
מידי שנה, משנת 1973 נערך קונגרס מכבי העולמי בישראל. כל ארבע שנים, במהלך הקונגרס, נבחרים כל חברי מוסדות התנועה, כולל נשיא ויושב-ראש.
מוזיאון התנועה
בשנת 1982 נוסד בכפר מוזיאון מכבי ע"ש פייר גולדסגיים, המציג במוזיאון ובארכיון את תולדות תנועת מכבי ותנועות הספורט היהודי מסוף המאה ה-19 ועד ימינו.
מרכז חינוכי מכבים
בשנת 1986 הקימה התנועה באזור מודיעין את הישוב הקהילתי מכבים, ובו מרכז חינוכי על-שם אריה פינקוס.
